אז זו הביקורת השנייה שלי אי פעם באתר, מעל לשנה לאחר פרסום הקודמת. מה לקח לי כל כך הרבה זמן? חוסר זמן (בד"כ זה רק תירוץ), דחיות ("זה יחכה לשבוע הבא. והבא. מה עם השנה הבאה?") וסיבות מטופשות אחרות. בעיקר עצלנות. יש לי הרבה דעות ומחשבות על הרבה קומיקס וסדרות וסרטים שאני קורא (ספרים אני קורא פעם בכמה שנים. כבר ציינתי שאין לי זמן?), ולמרות שאני מתכנן לעשות זאת, בסופו של דבר אני לא מביע אותם על הכתב. אז הפעם החלטתי ללכת עד הסוף – גם אם מדובר בספר שסיימתי לקרוא לפני כחודשיים – ואולי הביקורת הבאה לא תגיע יחד עם הרכבת התחתית של תל-אביב.

לעניין עצמו – Goddess. מיני סדרה בת 8 גליונות שיצאה לאור ב-92' ע"י הכותב האירי גארת' אניס (Preacher, Punisher) והצייר הבריטי פיל ווינסלייד (Judge Dredd, Howard The Duck). כמו כל יצירה של אניס, בטח כשהיא מתפרסמת ע"י אימפרינט למבוגרים בלבד כ-Vertigo, גם כאן יש הרבה דם, זוועה ואיברים מרוטשים לצד דוקטרינה אנטי-חברתית/פוליטית. כפי שניתן להבין מכותרת המשנה העיסוק העיקרי של העלילה הוא בטבע. רוזי נולאן היא צעירה אירית אדמונית ומקסימה, עובדת בגן-החיות המקומי וחובבת טבע ובעלי חיים. כאשר היא מטיילת להנאתה על רקע נוף מקסים ליד הגבול הדמיוני סקוטלנד-אנגליה היא נתקפת בהרגשה מוזרה, פרץ אנרגיה יוצא מגופה וגורם להפרדת שתי המדינות לכדי שני איים. האמריקאים קולטים את האירוע בשידור חי באמצעות אחד מלווייניהם וסוכן ה-CIA עלוב הנפש הארי הוקס ממונה על החקירה ולכידת הגורם לכך. לחייה ועזרתה של רוזי במסע ההימלטות מהוקס ואנשיו מצטרפים ג'ף, צעיר שניסה להתאבד וניצל בזכותה המאוהב בה; "מאדהוק" חובב טבע נלהב וחבר בארגון גרינפיס, אך כלל לא פציפיסט כשמדובר בבני אדם, ידיד מהעבר של רוזי; וסאם, חברתו לשעבר של "מאדהוק" אותה נטש שנים לפני כן. לתמונה מצטרף בהמשך ג'ורג' דיקסון, שוטר אנגלי לקראת פנסיה שאינו בוחל באמצעי עינויים שחברו הקרוב ועמיתו למקצוע נהרג בגלל הוקס במהלך מרדפו אחר רוזי ושות'. דיקסון מצרף אליו שני תאומים מגודלים, חסרי מוח וחובבי סאדיזם לא פחות ממנו אותם אימץ לחיקו כשגילה את "כישרונם" בגיל צעיר.

היחסים בין הדמויות מוצגים בכמה צורות: ג'ף המאוהב ברוזי ולא מסוגל להביע בפניה את רגשותיו. "מאדהוק" (Mudhawk) שמתעלל בג'ף בכל הזדמנות ומנסה לחדש את יחסיו עם סאם הכועסת. סאם שלא ממש מחבבת את רוזי בהתחלה אך זה משתנה בהמשך. הקשר הלא ברור בין דיקסון לנערים שלו. הוקס ושנאתו לשאר הבריות, התמקדותו הנחרצת במטרה והפטריוטיות הכה קיצונית שלו. למרות אפשרות לנפילה לתהומות השטחיות, אניס מצליח להחזיק את הדמויות מלאות לאורך כל הסיפור. נדמה שעם השנים הוא חזר וחוזר על כמה מהשטיקים שלו, ואני לא מדבר על המשנה שלו. "מאדהוק" נוטש את סאם ואז מופיע אל תוך חייה משום מקום? מזכיר למישהו איזשהו כומר מסוים ובלונדינית חובבת אקדחים?

הביקורת של אניס על החברה המודרנית (בעיקר), פוליטיקה ומלחמות על סוגן כבר מזמן מזוהה עם כל יצירה שלו וגם פה הוא לא מאכזב. בין אם זה על יחס האנושות לטבע ולבריאה מחד, הדו-פרצופיות של ארגונים ירוקים ("מאדהוק" חובב החיות אך משתמש בברוטאליות נגד הרשויות ואלו שמתנגדים לו), יחסי בריטניה- ארה"ב שכפי הנראה לא תורמים לראשונה לדעת הכותב (הוקס: "We could wipe our a**es with this country and they wouldn't even have the balls to ask why they're covered in c**p"), הסירחון מתחת לפני השטח בארגונים כמו ה-CIA, חוסר היעילות של המשטרה הבריטית, אלימות משטרתית ואף נוגע בנושאים רוחניים ומיסטיים (לא דת). זו לא העבודה הראשונה של אניס, אולם היא נעשתה לפני Preacher ועלייתו למעמד כוכב. לדעתי היא עומדת כמעט באותה רמה של אחותה המפורסמת וחובת קריאה לכל מעריציו. גם אחרים ייהנו.

פיל ווינסלייד מתאים כמו כפפה ליד של אניס. האמנות נעשתה על ידו בצביעה "טבעית" (Pun intended...) נהדרת. בין אם זה ציור נופים, סצנות אקשן, ראשים ערופים ומתיזי דם או הבעות פנים, ווינסלייד מצליח להוציא את כולם בהצלחה תחת ידיו. אחת הסצנות החביבות עליי מתרחשת בפרק השביעי ומציגה תאורה חזקה ובהירה מאוד, מה שגורם לכל להיראות שחור לבן. ווינסלייד מצליח להביא את הסיפור לידי ביטוי הן בצבעים פסטורליים והן בדיו בלבד. עד כה קראתי עבודה נוספת בלבד פרי מכחולו, Howard The Duck שהתפרסמה לפני שנים ספורות דרך ליין MAX של מארוול וכתב יוצרו של הווארד, סטיב גרבר. גם שם האמנות הייתה נהדרת, למרות שהצביעה הייתה דיגיטאלית ושל אדם אחר. חבל שלא רואים עוד עבודות של ווינסלייד ושאף אחת מהחברות הגדולות לא עושה עם זה משהו.

לסיכום: לא לבעלי לב חלש, שונאי גארת' אניס, חובבי אמנות לא מושקעת, בריטים חסרי הומור, סוכני CIA, ציידים לא חוקיים ואנאלפביתים.


Goddess
גליונות 1-8
256 עמודים
כותב: גארת' אניס
אמנות: פיל ווינסלייד
לטרינג: ג'ון וורקמן
עורך מקורי: ארצ'י גודווין
מחיר האוגדן: 19.95$